רם אורן

רם אורן נולד וגדל בשכונת שפירא בתל אביב. את הקריירה העיתונאית שלו החל אורן בהיותו בן 15 כנער שליח בעיתון "ידיעות אחרונות" וכמתלמדו של אלכסנדר זאובר, עורכו של "עיתון מיוחד" (העיתון הישראלי הראשון שעסק ברכילות ושהודפס בצבע). בצבא שימש ככתב עיתון "במחנה".
בהמשך למד אורן משפטים ועסק בעריכת דין. לאורך כל הזמן הזה עסק גם בכתיבה ועריכה עיתונאית ואף ערך את מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות".

בשנת 1994 פרסם אורן את ספרו הראשון "פיתוי" (הוצאת כתר). לפניו, הוא הגיש כתבי יד רבים להוצאות הספרים השונות אך כולן סרבו לו בטענה ש"בארץ אנשים לא קוראים ספרי מתח". אורן לא התייאש וכתב היד השלישי שלו, "פיתוי", פורסם לבסוף בהוצאת "כתר".
הספר לא הצליח עם יציאתו, ונחשב לכישלון מבחינת המכירות. גם הפעם לא התייאש אורן והופיע בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית באותה תקופה- "המעגל עם דן שילון". ההופעה עזרה למנף את המכירות והספר הפך לאחד מרבי המכר הפופולריים ביותר בישראל אי פעם. הוא הוסרט, וגם הסרט נחל להצלחה.

אורן מעיד על עצמו שהכתיבה הספרותית דרשה בעיניו אומץ רב, וקשיי ההתחלה כמעט וגרמו לו לוותר עליה. גם עם הפרסום, לטענתו, עדיין לא השלים באופן מלא. אך עם זאת הוא סופר פורה ביותר שהוציא עד כה למעלה מ- 30 ספרים והוא מרבה להרצות על כתיבתו.

מרבית ספריו של אורן משלבים מותחן בלשי עם עלילה רומנטית אך יוצאים דופן שני ספריו "המטרה – תל אביב" (2004) העוסק במלחמת העצמאות ובפלישת הצבא המצרי לישראל, ו"לטרון" (2002) שהוא רומן היסטורי, אף הוא על מלחמת העצמאות ועל הקרבות הקשים לכיבוש המתחם. אורן זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו זה.
בעקבות הצלחתו הקופתית הגדולה, הנדירה בעולם המו"לות הישראלי, ייסד אורן הוצאת ספרים בשם "קשת הוצאה לאור". ההוצאה מפרסמת גם סופרים אחרים כשפרה הורן, עירית לינור, שלי יחימוביץ' וקובי אוז.
במשך השנים התבסס רם אורן כסופר הישראלי המצליח ביותר והוא תורגם לאנגלית ולצרפתית. ספריו זוכים להצלחה ביקורתית וקופתית ומגיעים למעמד של ספרי זהב ופלטינה. ספריו של אורן "פיתוי" ו"אות קין", הם מהספרים הנמכרים ביותר בישראל אי פעם.

כמי שלא שוקט על שמריו אורן גם היה לראשון בישראל שהשיק יחד עם "אפל" את הספר הדיגיטלי העברי הראשון המיועד לאייפון.