לירון ברייר דנציגר

"במקום שבו נעלמו מילותיה של סבתי, נכנסה המצלמה וחיברה בינינו"

לפני שלוש שנים נפטרה סבתי, פרידה, בגיל 96. היא הייתה זו שפתחה לי את הדלת לעולם הצילום, כשהעניקה לי בגיל 23 את המצלמה של סבי. בשנים האחרונות לחייה, צללתי לתוך עולמה ההולך ומצטמצם. צילמתי אותה בסטילס ובווידאו, וניסיתי לפענח את דמותה יוצאת הדופן דרך דיאלוג נשי, אישי ובין דורי. בשנים אלה גיליתי, שהזקנה מכילה בתוכה חלקים קשים מנשוא, אך לצידם שזורים רגעי חסד מלאים בתבונה, חוכמה וניסיון חיים. במסע הפרידה מסבתי, לצד הכאב והפחד, זכיתי להכיר את הכוח האנושי, העצום, הטמון בתהליך זה.
בהרצאה ״פרידה״ אני שוזרת בין התהליך האישי שעברתי, יחד עם סבתי לבין תובנות רחבות יותר, שנגלו לי, על היחס של החברה לזיקנה, חוכמה נשית ותהליכי פרידה מאדם אהוב.

תערוכת הצילומים תוצג ביוני 2022 בגלריה, מקום לאמנות, בתל אביב.
אוצר: יאיר ברק