גילה אלמגור

גילה אלמגור אגמון נולדה בשנת 1939 והיא שחקנית מפורסמת, תסריטאית וסופרת ישראלית. אלמגור שיחקה בהצגות תיאטרון רבות מאד וכן בכמה עשרות סרטים, והיא כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע. אלמגור נולדה בפתח תקווה ונקראה גילה אלכסנדרוביץ'. את ילדותה, אשר לא היתה קלה, עברה אלמגור בכפר סבא. אביה היה שוטר במשטרה הבריטית והוא נרצח על ידי צלף ערבי ואמה אשר סבלה ממחלת נפש קשה גידלה אותה בעוני.

כאשר הייתה אלמגור בת 13 התחתנה אמה בשנית ואילו גילה הצעירה נשלחה לפנימייה בכפר הנוער "הדסים". בכפר הנוער למדה אלמגור בחוג לדרמה. כעבור שנתיים החליטה אלמגור כי ברצונה להיות עצמאית ועברה לתל אביב. בתל אביב למדה גילה בסטודיו של תיאטרון הבימה בהדרכתו של צבי פרידלנדר. בגיל 17 עברה את בחינות הקבלה הראשונות לתיאטרון והופיעה בהצגה הראשונה שלה, "בעור שינינו". ארבע שנים מאוחר יותר שיחקה בסרטה העלילתי הראשון "חולות לוהטים".

אלמגור טסה ללמוד משחק בחו"ל ולאחר ששבה ארצה המשיכה להופיע בהצגות שונות. לאחר משבר משמעותי שחוותה בו הייתה מובטלת מעבודה במשך כשש שנים, לראשונה עלתה ההצגה "הקיץ של אביה", הצגת היחידה שהופקה בעקבות הספר האוטוביוגרפי שכתבה אלמגור, והיא הפכה לשחקנית מבוקשת ביותר. מאז שנת 1995 הפכה אלמגור לאחת מסגל השחקנים של תיאטרון הבימה. בין ההצגות בהן השתתפה אלמגור ניתן למנות את "האידיוטית", "פיטר פן", "יד המכשפות", "ילדי קנדי", "מסיבת פורים של אדם בן כלב", "ועידת פסגה", "הנאהבים", "כולם היו בניי", "דואט לאחת", "שירה להשכיר", "איי לייק מייק", "יומנה של אנה פרנק", "שחור על גבי לבן", "נשף הגנבים", "הביצה", "סנונית בחוץ מיומבה", "שש כנפיים לאחד", "ז'אן דארק", "נשות טרויה", "רוחות", "קולות", "קדיש לנעמי", "מונולוגים מהוואגינה", "קפואים", "הנסיכה ממוסקבה", "הכלה וצייד הפרפרים", "החגיגה", "אלוף הבונים", "ביקור הגברת הזקנה", "ערי מדבר אחרות", "מריוס", "הערב אימפרוביזציה", "גנרל קישוט", "כנרת כנרת", "הפטנט" ועוד.

גילה אלמגור פעילה בתחום הסיוע לילדים חולים והינה המקימה של "קרן המשאלות של גילה אלמגור". אלמגור שימשה כחברת מועצת העיר תל אביב יפו ולקראת הבחירות לרשויות המקומיות שובצה ברשימתו של רון חולדאי. בשנת 1997 הפיק לה המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ערב מחווה ייחודי.