ניר קלרון

עברית

קורות חיים

ניר קלרון הגיע לאפריקה מיד לאחר שחרורו משירות ביחידה מובחרת בצה״ל, מתוך סקרנות גדולה ליבשת הקרובה-רחוקה. לאחר כעשור של פעילות במגזר הביטחוני ובעקבות חוויה מטלטלת שעבר, החליט קלרון לנסות לשלב את הניסיון הביטחוני והגיאו-פוליטי שהוא צבר בשהות ארוכה במדינות המורכבות ביותר באפריקה עם אהבה גדולה נוספת שלו, לבעלי חיים ולטבע.

בשנת 2008, ניר קלרון הקים את חברת ״מיישה״ (״חיים״ בשפה הסווהילית) ויצא לדרך עם מעט מאוד אמצעים אבל עם תכנית ברורה – לסייע לכוחות ששומרים על שמורות הטבע הבראשיתיות במלחמתם נגד אויב קטלני ומשוכלל מתמיד – כנופיות של ציידי פילים וקרנפים שסיפקו את התיאבון ההולך וגדל בעולם, בעיקר בחלקו המזרחי, לשנהב ולמוצרים אחרים שמקורם בעולם החי. פרויקט רדף פרויקט וככל שפעילות החברה התפרשה לאורכה ולרוחבה של היבשת, קלרון אסף סביבו חבורה קטנה ומצטיינת של יוצאי מערכת הביטחון מישראל ומצרפת, שאחראים לשילובן של יכולות חסרות תקדים במלחמה נגד הפשיעה הסביבתית – החל מכלבי הרחה וכלה במערכות מודיעיניות מתוחכמות.

המירוץ אחר שאריות משאבי הטבע המידלדלים באפריקה, שמתנהל אף הוא בשולי ובמרכז שמורות הטבע ושמעורבים בו חברות ענק שמקום מושבן בבירות העולם מחד וארגוני מורדים וטרור מאידך, מזמן לחברה אתגרים יומיומיים מורכבים בקו תפר המסוכן שבין כל העולמות. אלה הופכים את הדרך, שממילא באפריקה לרוב אינה סלולה, לקשה יותר, אבל כך גם גדל הסיפוק שבהצלחה.

הרצאות מבוקשות

גוואטמלי, קונגולזי וישראל נכנסים לפארק

המקום האחרון על כדור הארץ

הרצאה זו תעסוק באחת מהפעילויות הראשונות של ״מיישה״ בפארק הוותיק ״גרמבה״ בצפון קונגו, בו מתנהלת עדיין בימים אלה מלחמה עקובה מדם נגד ארגוני מורדים המתקיימים מסחר בשנהב. שם, לראשונה, ניצבתי בפני האתגר העצום של חיבור אנשים ממדינות שונות – חיילי או״ם דוברי ספרדית, יועצים ישראלים, פקחי טבע קונגולזים – למשימה משותפת מול אויב משותף.

למה כדאי להזמין הרצאה של ניר קלרון

בהרצאותיו, קלרון מספר על חוויות צוותי חברת ״מיישה״ בנהר, באוויר ויבשה, מתוך יערות הגשם של אפריקה והערבות האינסופיות שלה, בין מורדים מוסלמים מציד לסוחרי שנהב בסומליה. הוא מספר על רגעי הפחד והייאוש ועל רגעים של הצלחה ואושר גדול כשלמרות אי הוודאות הבלתי אפשרי שבו החברה פועלת, אנשיה מצליחים, ולו בקצת, להפוך את העולם למקום טוב יותר וגם לחזור הביתה בשלום ולהרצות על זה.