ד"ר אמיר מנדל

מתי העצבות, הדכדוך, הבכי והאבל, הם חלק משגרת חיינו – ומתי הם הופכים לסוג של מחלה שיכולה לשתק את החיים, לבודד אותנו, ולעיתים, אפילו להרוג אותנו?

מציאות, או המצאה של פסיכיאטרים ומחנכים? בתפיסה המקצועית המקובלת, הפרעת קשב וריכוז היא מחלה כרונית של המוח, גורם סיכון להפרעות פסיכיאטריות נוספות ומצב המצריך טיפול תרופתי ואחר. יש המאמינים שזו בכלל הגדרה שקרית שנועדה לסמן ילדים מיוחדים, פעלתנים ודעתנים, לסמם ולהשתיק אותם כדי שילכו בתלם. מה האמת – הביולוגית והחברתית – על הפרעת קשב?

הפסיכיאטריה ויתרה על העיסוק בהומוסקסואליות בהדרגה, החל בהוצאתה מהגדרת ההפרעות הנפשיות ב-1973. אבל בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים ניסתה הפסיכיאטריה, בדרכי נועם ולפעמים באכזריות, "לרפא" את ההומוסקסואליות. עד היום יש שרידים לתופעה בדמות "טיפולי המרה" שעדיין לא הוצאו מחוץ לחוק בארצות שונות, ובהן ישראל. מה ניתן ללמוד מכל זה על מקומה של הפסיכיאטריה בין היחיד לחברה?

האם וכיצד המוזיקה מבטאת את חייו ואת נפשו של המלחין. האם הביוגרפיה שלו, מצבו הנפשי וההתרחשויות ההיסטוריות בתקופתו, משתקפות ביצירתו? האם מוזיקה יכולה לספר סיפור? אם כן, כיצד המוזיקאי המבצע נותן לכך ביטוי בנגינת היצירה? ואיך העולם הרגשי של המבצע בא לידי ביטוי? ומה קורה למאזין? כיצד משפיעה המוזיקה על חיי הנפש שלו, וכיצד ההאזנה מושפעת ממצבו הרגשי? (השיחה הזו עוסקת במוזיקה קלאסית, וכוללת הדגמות של קטעי מוזיקה, ומעורבות פעילה של המאזינים. לא נדרשת הבנה או היכרות מוקדמת של המאזינים עם מוזיקה קלאסית).

בשיחה זו נשווה בין מספר ביצועים שונים ליצירות קלאסיות מאוד מפורסמות. ננסה להבין, את מי אנחנו מעדיפים, במה הם שונים זה מזה, ומה ניתן ללמוד מן התהליך המוזיקלי הזה לתחומים אחרים בחיים, כמו ניהול. (השיחה הזו עוסקת במוזיקה קלאסית, מיועדת לקבוצה יחסית קטנה – עד 25 מאזינים – בעיקר של מנהלים בכירים. לא נדרשת הבנה מוקדמת של מוזיקה קלאסית או היכרות טובה שלה).