לאה שנירר

לאה דור שני לשואה, אמה היתה אחת מתאומות מנגלה שעברו ניסויים בגיל חמש. היא אמנם עברה את השואה אבל לאה חיה את השואה מרגע שנולדה ועד עצם היום הזה. בהרצאה מרגשת מספרת לאה כיצד נולדה עם אחריות לשמור על אמא שלה בחיים, דרכה אמה חוותה את הילדות והבגרות שנגזלו ממנה במחנה אושוויץ.

"'ברור שפאן לה, איך לא יהיה לה פאן? היא גרה בהרצליה פיתוח, נוסעת במכונית יוקרתית, היא בעלת עסק ויש לה בעל עשיר, היא יכולה לטוס לחו"ל מתי שהיא רוצה ולקנות מה שהיא רוצה. מה רע לה בחיים?'.
רבים לא הבינו שה'פאן לי' זאת הבחירה שלי בחיים. גם אם לא תמיד פאן, זאת הבחירה שלי להרגיש כך. כשם שאנשים פותחים את הבוקר בתפילת 'מודה אני' – כשאני קמה בבוקר ואומרת 'פאן לי', זה טוען אותי באופטימיות ותקווה שיהיה טוב. התעוררנו בריאים ושלמים? אז קדימה, בואו נעשה את המקסימום!".