שי ניצן

המשפט הפלילי כובש את כותרות העיתונים ועוסק בשלל נושאים מרתקים ודילמות משפטיות. מאבק בשחיתות שלטונית; מאבק בארגוני פשיעה; מאבק באלימות ועבירות מין; זכויות חשודים וזכויות נפגעי עבירה; הסדרי טיעון; הסכמי עדי מדינה; ועוד. בהרצאה נעמיק בעולם מרתק זה ונתוודע לסוגיות המסעירות את המדינה משך עשרות שנים. בין היתר נדבר על הסדר הטיעון שנחתם בזמנו עם הנשיא לשעבר קצב; על עסקת עד המדינה שנחתמה עם עד המדינה במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אולמרט; על תיק 512 במסגרתו עומדים לדין ארבעה ראשי ארגוני פשיעה; על תיק הרצח במועדון הברנוער; ועוד.

בשנים האחרונות עולה לעתים קרובות הטענה שרשויות המשפט "מנהלות" את המדינה ופוגעות ביכולת ה"משילות" של הממשלה והכנסת. האם יש אמת בטענה זו? או שמא זוהי דמגוגיה? בהרצאה מרתקת מביא ניצן דוגמאות ובוחן את הטענה שהועלתה בהקשר לסוגיות כגון: הריסת בתי מחבלים והפעלת אמצעים אחרים לדיכוי טרור, פינוי יישובים באיו"ש בשל הקמתם על קרקע פרטית, מינויים בעייתיים לתפקידים מרכזיים במערכת השלטונית (כגון מינוי אריה דרעי לתפקיד שר), ועוד ועוד.

חופש הביטוי הוא אחד מזכויות היסוד של כל אזרח במדינה. אולם לעתים, ההרגשה היא כי חופש זה מנוצל על מנת להסית, לבזות ולשסות. הסתה לאלימות; הסתה לגזענות; הסתה להשתמטות; הסתה לאי מילוי פקודה; העלבת עובד ציבור ובזיון בית משפט – הן כולן עבירות פליליות רגישות ובעייתיות. בהרצאה נכיר עולם מרתק זה ונבחן האם השמירה על חופש הביטוי אינה מדרדרת את המדינה לאנרכיה ולכאוס.

פרקליטות עצמאית והגונה היא מוסד הכרחי בחברה דמוקרטית, כדי לשמור על קיומה של חברה אזרחית חזקה, תוך לחימה באלימות, שחיתות, פשיעה מאורגנת ופשעים אחרים, וכדי לשמור על זכויות האזרח וזכויות מיעוטים. בהרצאה נפרט על תפקידי הפרקליטות, חיוניותה, ערכי היסוד שלה, מאבקיה ומערכות יחסיה עם רשויות רלוונטיות אחרות- הממשלה, המשטרה, השב"כ ועוד.

מדינת ישראל מוגדרת בחוקי היסוד שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית. על פי החוק, מפלגה או מועמד שחותרים תחת הגדרה זו אינם יכולים להיבחר לכנסת. בכל מערכת בחירות מאתגרות מפלגות שונות הגדרות אלה ומתעוררת סערה ציבורית. מפלגות כהניסטיות, מפלגת בל"ד ועוד. בהרצאה נכיר את הדילמות שסוגיה זו מעוררת, נביא החלטות של ועדת הבחירות המרכזית ופסיקות של בית המשפט העליון בנושא ונצלול לנבכי השיקולים המשפטיים והערכיים בעניין.

"כי בנים ובנות ואנחנו איתם
מי בפועל
ומי בטפיחות הסכמה,
נדחקים במלמול של "הכרח" ו"נקם",
לתחומם של פושעי מלחמה."
("על זאת" / נתן אלתרמן, הטור השביעי, "דבר", 1948)

מתי שופטים מצטטים שירה ולמה? ומתי ואיך משוררים מתייחסים לעולם המשפט?
השירה העברית שזורה בחיי האקטואליה של המדינה. כבר בראשית המדינה, המשורר נתן אלתרמן כתב שיר ב"טור השביעי" בעקבות רצח ערבים חפים מפשע, וראש הממשלה בן גוריון הורה להפיץ את השיר כפקודת יום צבאית לכל חיילי צה"ל. זוהי רק דוגמא אחת לקשר מרתק בין עולם השירה לעולם המשפט. בהרצאה מרגשת וייחודית מביא ניצן הקשרים שונים ומשונים בין שני העולמות, תוך הכרת והזכרת שירים של אלתרמן, יהודה עמיחי, זלדה, יונה וולך, נעמי שמר, ועוד רבים אחרים.