

פילוסוף ואיש חינוך. חוקר קהילות ומשמעות מפתח שפת המשמעות לעיצוב נתיב החיים ועיצוב הקהילה.
שפת המשמעות הינה שפה לעיצוב הארגון כקהילת משמעות. מטרתה היא להשפיע ולעצב את חיי היומיום לצד יצירת אתוס, ייעוד ותכלית של חברי הקהילה. קהילה (ארגון) שמציב את אידיאל המשמעות כאידיאל מרכזי יתאפיין ביציבות, חוסן, לכידות ופרודוקטיביות.
הרצאה זו מבקשת להציע למנהלים, בדרגים השונים, מודל למנהיגות מחוללת משמעות. מודל זה הוא התשובה לאתגרים העצומים שמציבים בפנינו עידן הפוסט-קורונה והעידן הכאוטי והבלתי יציב של מהפכת המידע.
שני יסודות קיומיים חזקים פועלים עלינו במקום העבודה, גם אם לא תמיד אנחנו יודעים להגדיר אותם: תחושת הקהילתיות ותחושת המשמעות. במידה והם קיימים, אנחנו נשגשג ומקום העבודה ישגשג; במידה ולא, אנחנו נסתגר לאט בתוך עצמנו, נשתתק, ובסופו של דבר נעזוב. עלינו תמיד לזכור: העובדה שאנו שייכים לקהילה, יהא זה מקום עבודה או משפחה, לא אומר שהיא קהילת משמעות עבורנו. עולם פוסט-הקורונה הציב את החשיבות העליונה של יסודות אלה בחיינו, ובעיקר את ההכרה בהיעדרם. התוצאה היא העצמתם של שלושה משברים שסימניהם ניכרים כבר כמה עשרות שנים. הראשון הוא משבר מנהיגות, שמהותו הוא היעדר הבנת האחריות של מנהלים לעיצוב קהילתם, לצד היעדר כלים ושפה מתאימה לעיצוב מקום העבודה כקהילת משמעות. השני הוא משבר בדידות, שיש לו השלכות עצומות על חיינו וחיי ילידנו. משבר זה מכונה ה"מגפה השקטה", והוא תוצאה של היעדר תחושת קהילתיות ופירוק הזיקות החברתיות במקום העבודה ולמקום העבודה. המשבר השלישי הוא משבר משמעות. משבר זה הוא אחד הגורמים למה שמכונה ה"התפטרות השקטה", אך תוצאותיו אינן נגמרות בשוק התעסוקה בלבד, אלא מתבטאות בכל ממדי החיים והחברה. משבר זה מתבטא בהיעדר תחושת ייעוד ותכלית, ריקנות וחוסן נמוך. מתברר, שמעבר לכל הפינוקים האפשריים שחברות וארגונים יודעות להעניק, ישנו מרחב שלם שמשפיע על מערכת קבלת ההחלטות של העובד ועל מרחב העבודה שלו. יש לכך השפעה עצומה על המוטיבציה של העובדים שמצריך שינוי פרדיגמה. פרדיגמת ה"פינוקים" איננה עובדת יותר.
משמעות איננה פריבילגיה, אלא צורך קיומי, והיא איננה באחריותו הבלעדית של העובד, אלא באחריות המנהיגות הקהילתית (המנהל) וביצירת מרחב עבודה מאפשר ומחולל משמעות. כשאנו מוסיפים לזה את מאפייני מהפכת המידע ושינוי תחושת המציאות הקיצונית שהיא יצרה (מה שמכונה VUCA , ובגלגולו האחרון – BANI), אנו מקבלים תמהיל הרסני שהורס את עולם הקהילות (ממשפחות ועד מקומות עבודה) ופוגע בפרטים שיש בתוכן.
הרצאה זו מבקשת להציג ולהציע את שפת המשמעות כשפה לעיצוב הקהילה במקום העבודה. יצירת מרחב המשמעות הוא באחריות המנהל, אלא שיש לעורר בו את האחריות והמודעות לעיצוב הקהילה ולהעניק לו את הכלים והעקרונות ליישום. שפת המשמעות הינה שפה לעיצוב הארגון כקהילת משמעות. מטרתה היא להשפיע ולעצב את חיי היומיום במקום העבודה לצד האתוס והייעוד של הקהילה ושל חבריה. ארגון שמציב את אידיאל המשמעות כאידיאל מרכזי יתאפיין ביציבות, חוסן, לכידות ופרודוקטיביות. המודל בנוי מחמישה אלמנטים שניתן ליישם באמצעות מערכת של עקרונות, שגרות ופעולות. שפת המשמעות מבוססת על מודל משמעות ייחודי שפיתח ד"ר שמעון אזולאי. ישנה אפשרות גם לליווי תהליך וסדנאות שונות.
רצאה זו מבקשת "לנקות" את חיינו ממחשבות מוטעות, ולהציג את מקורה ועוצמתה של הדרישה למשמעות, לצד תפיסת משמעות ייחודית שעשויה להפוך את חיינו (ולא פחות חשוב – את חיי הקרובים לנו) למלאים ועשירים יותר, במיוחד לאור האתגרים שמציב לנו עולם המחר המשתנה וחסר המנוחה.
בסופו של תהליך יתגלה שהמשמעות אינה "בשמים", אלא קרובה אלינו הרבה יותר משנדמה. עוד יתגלה עד כמה המימוש של תפיסה זו קריטי לרווחה הנפשית, החברתית ואף הכלכלית (שלנו ושל ילדינו). ומבלי משים, אף ימצא הנתיב אל האושר החמקמק והמתעתע.
ההרצאה מבוססת על ספרו של המרצה: קץ האושר – פילוסופיה ומשמעות החיים.

בלב ההרצאה ניצב הרעיון של ה"זכות למשמעות". דהיינו, כיצד ניתן ליצור עולם ומערכת חינוך בהם כל ילד וכל ילדה מממשים את זכותם להיות משמעותיים. בהרצאה נבין את הזכות הזו ואת חשיבותה, לצד הגורמים שמונעים מאתנו לממש את האתגרים שנדרשים ממנה. העידן הזה, המכונה VUCA, המתאפיין בחוסר-יציבות, אי-דאות, מורכבות ועמימות, מציב לפנינו שני אתגרי חינוך כבירים. מצד, אחד עלינו להכשיר ולאמן את התלמידים והילדים להיות "שחקני משמעות" (מושג אשר יוסבר בהרחבה בהרצאה) בכדי להתמודד עם המציאות הכאוטית אשר הם חווים ביומיום ומאפיינת את עולם המחר. בין המאפיינים של שחקן המשמעות ניתן למנות את יכולתו של הילד לעבור מפסיביות מאקטיביות, את יכולתו ליצור תוכן ייחודי ואת החוסן המנטלי הנדרש להתמודד עם אתגרים רגשיים וקיומיים. ללא יכולת זו, ישנה סכנה שילדינו יהפכו ללא רלוונטיים הן תעסוקתית ובין חברתית. למרבה הצער, חלק גדול ממערכות החינוך כיום אינם נענות לאתגר הזה. מצד שני, עלינו ליצור את הכיתות, בתי הספר, הגנים ואפילו משפחתנו שלנו כ"קהילות משמעות". יצירתה של הקהילה כקהילת משמעות מאפשרת את האימון המתמיד של הילדים כשחקני משמעות, יוצרת זיקה חזקה שמונעת נשירה וניכור ומעניקה לכל ילד את וילדה את מקומם הייחודי.
מטרת ההרצאה היא להסביר מושגים אלו ואת חשיבותם, ובמקביל להציע את "שפת המשמעות" כשפה מעשית לעיצוב המרחב החינוכי והפדגוגי.
שפת המשמעות מבוססת על מודל משמעות ייחודי שפיתח ד"ר שמעון אזולאי. ישנה אפשרות גם לסדרת הרצאות, ליווי וסדנאות.


מרצה בנושאים: הנחיית אירועים, הרצאות לבתי ספר, הרצאות לנשים

מרצה בנושאים: אלופים למרות הכל, הרצאות לבתי ספר, השראה

מרצה בנושאים: אלופים למרות הכל, חרבות ברזל, יום הזיכרון לחללי צה"ל

מרצה בנושאים: הרצאות לבתי ספר, השראה, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: אלופים למרות הכל, בריאות, הרצאות לבתי ספר

מרצה בנושאים: הרצאות לנשים, השראה, חרבות ברזל

מרצה בנושאים: הרצאות השראה, הרצאות לנשים, חרבות ברזל

מרצה בנושאים: השראה, חזרה ללימודים ולבתי ספר, כלכלה, עסקים ומנהיגות

מרצה בנושאים: הגיל השלישי, חגים ומועדים, חזרה ללימודים ולבתי ספר

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, חרבות ברזל, מוטיבציה

מרצה בנושאים: השראה, חזרה ללימודים ולבתי ספר, מוטיבציה, מצוינות והעצמה

מרצה בנושאים: אלופים למרות הכל, הרצאות לבתי ספר, חזרה ללימודים ולבתי ספר

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הנחיית אירועים, חרבות ברזל

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הגיל השלישי, השראה
לידיעתך, אתר זה עושה שימוש בקבצי Cookies לצורכי תפעול, ניתוח ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.