
יואב יאיר פיזיקאי ודיקן ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה.
שימש כמנהל מרכז שה"ם לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק וכראש מרכז מיט"ל, גוף העוסק בהתאמת טוכנולוגיות מתקדמות במערכת ההשכלה הגבוהה.
בנוסף, היה מתאם ניסוי MEIDEX על מעבורת החלל קולומביה ומעורב בעיצוב וביצוע הניסוי בחלל בין השנים 1998 ל-2003.
תחומי המחקר שלו הם מדעי האטמוספרה והחלל, ובפרט סופות ברקים בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת אחרים, חשמל אטמוספרי, השפעות השמש על האטמוספרה והאקלים, זיהום אוויר ותופעות באטמוספרה העליונה כמו שדוני ברקים.
הוא ביצע מחקרים ותצפיות בישראל ובשיתופי פעולה בינלאומיים נרחבים עם מדענים מאירופה, ארה"ב ויפן.
פרופ' יאיר היה אחראי על ניסוי האסטרונאוט הישראלי על מעבורת החלל קולומביה ב-2003 ובהמשך חזר על הניסוי מתחנת החלל הבינלאומית בשיתוף אסטרונאוטים מסוכנות החלל של יפן (2011) ומסוכנות החלל האירופאית (2016).
פרופ' יאיר הינו גם מומחה לטכנולוגיות למידה ושימש כדיקן הפיתוח והטכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה, שם היה אחראי לבחינה והטמעה של טכנולוגיות ספרים דיגיטליים, למידה ניידת, הרצאות וידאו וקורסים מקוונים.
בין -2014-2012 שימש כראש מיט"ל, גוף בין-אוניברסיטאי העוסק בהתאמת טכנולוגיות למידה במערכת ההשכלה הגבוהה.
פרופ' יאיר פרסם מעל 80 מאמרים בעיתונות המדעית וכן כתב מספר ספרי לימוד אוניברסיטאיים ולמערכת החינוך בישראל.
פרופ' יאיר הינו מרצה מנוסה ומנהל מושבים שונים בכנסים בינלאומיים בחו"ל. וכן, משמש כשופט מוערך בשורה של כתבי-עת מדעיים נחשבים.
כיום הוא העורך הראשי של כתב העת הפתוח לחקר מדעי האטמוספרה (TOASCJ)
מה הם חוצנים? מה הבדל בין חוצנים לעב"מים? האם יכולים להתקיים חיים בגלקסיות נוספות או במערכת השמש שלנו?
אחד הנושאים המרתקים ביותר הוא המפגש עם תרבות חוצנית. ביקום יש טריליוני גלקסיות. אפשר להניח כמעט בוודאות שתנאים פיזיקליים להתפתחות חיים קיימים בהרבה מקומות בגלקסיה. על פי העקרונות של אבולוציה התפתחותית, ייתכן שצורות חיים תבוניות יהיו דומות למין האנושי, לפחות בארגון החברתי ובשימוש בטכנולוגיה.
בהרצאה מרתקת מדבר פרופ' יאיר על האפשרות של קיום תרבויות מתקדמות בגלקסיה שלנו, על ההסתברות למפגש עימן, ומה עלולות להיות התוצאות של מפגש כזה.
קיימים כמה תרחישים אפשריים לאסונות גלובליים, אם באירוע חד-פעמי כגון התנגשות עם אסטרואיד גדול ואם בתהליך מתמשך של שינוי אקלימי בלתי-הפיך. קטסטרופות מעשי ידי-אדם יכולות לקרות בצורה מכוונת או עקב תאונה, כמו באירועי צ'רנוביל ופוקושימה או (בקנה מידה קטן יותר) זיהום מפרץ מכסיקו בתאונת האסדה דיפ-הורייזון והרעלת הציאניד בבופאל (הודו). המיפוי של הסכנות וזמן ההתראה להתרחשותם מאפשרים למין האנושי להתכונן ולנסות להיערך לקראת מאורעות עתידיים. זו איננה שאלה של "האם" יתרחש אסון, אלא של "מתי" ו-"היכן". ההרצאה תעסוק בהסתברות להתרחשותם של אסונות מסוגים שונים ותתמקד בישראל, ותציע דרכים מעשיות להישרדות.
ההרצאה עוסקת בשינויי האקלים העולמיים המתרחשים בעוצמה ובקצב גובר והולך בשנים האחרונות. על רקע עליית ריכוזים של גזי-חממה באטמוספרה, גוברת ההכרה שההתחממות היא בלתי-נמנעת וכעת נעשה מאמץ בינלאומי לבלום אותה לשיעור של 1.5 מעלות בלבד עד סוף המאה. עם זאת, כבר עתה ברור שלהתחממות יש תוצאות מוחשיות, כפי שמתבטא בטמפרטורה עולמית גבוהה מהממוצע, גלי-חום עזים וממושכים, ובצורות קשות מצד אחד, ובסופות עוצמתיות, שיטפונות ועליית מפלס-האוקיינוסים מצד שני. אגן הים התיכון חווה שינויים אקלימיים בעבר ("ויעקב ובניו ירדו מצרימה כי כבד הרעב בארץ כנען"; בראשית מו, ד) אולם העתיד נראה קשה יותר מאירועים קודמים, והאגן כולו והמדינות השוכנות לחופי הים התיכון נחשבות "נקודה חמה" לשינויי אקלים אזוריים (Climate Change Hot Spot). ההרצאה תעסוק בניתוח מגמות אקלימיות בהווה (כמו למשל הבצורות הרצופות באזור הסהר הפורה שהניעו את אי-היציבות בעיראק וסוריה, או התייבשות הסהאל שהשפיעה על ניז'ר, צ'אד וניגריה) ובמתן התחזיות על פי מודלים ממוחשבים לעתיד בטווח קרוב (עד 2050) ולסוף המאה ה-21. ברור לעין כל שלמגמות הנצפות והחזויות תהיינה השפעות משמעותיות על משק המים, החקלאות, המזון ותנאי החיים במזרח התיכון כולו, והן מחייבות היערכות נכונה וחשיבה על פתרונות יצירתיים למצב החדש.
דפוסי ההתנהגות והנורמות, תהליכי קבלת ההחלטות ועוד במהלך פרויקט שיגור מעבורת החלל קולומביה אשר הביאה לאסון הטראגי של התרסקות אילן רמון. בהרצאה עצמה יובא תיאור התאונה ושחזורה, גילוי הסיבות הטכניות שגרמו לאסון ועוד.
המאה ה-21 מאופיינת בשינוי אקלים מהירים ברחבי העולם, שבו ישנה התחממות הדרגתית של הטמפרטורה הגלובלית. בין התהליכים המתרחשים ניתן למנות הפשרה של הקרח בכיפות הקטבים, עליית מפלס האוקיינוסים ורצף של בצורות קשות והוריקנים עוצמתיים אשר מכים במדינות שונות. העתיד נראה עתיר-סכנות לאנושות, אלא אם יתבצע שינוי כיוון דרמטי במבנה הכלכלי הגלובלי ובאופן שבו מדינות העולם מתנהלות. המזרח התיכון וישראל בפרט חווים את השינויים האקלימיים בצורה מהירה וחדה יותר מאשר שאר העולם. המגמות הנצפות הן התחממות והתייבשות: עלייה הדרגתית בטמפרטורה (1.5 מעלות עד עכשיו) וירידה בכמות המשקעים. גלי חום ממושכים וקיצוניים מצד אחד, וסופות חזקות ושטפונות מצד שני יהיו מאפייני מזג-האוויר השכיחים בעשורים הקרובים. ההרצאה מציגה את מכלול הסיכונים למדינת ישראל, כמו גם את ההזדמנויות לחדשנות ולפתרונות נועזים בתחום טכנולוגיות האקלים, ותציע אופק אופטימי לעשורים הקרובים (*תלוי בנו)…

מרצה בנושאים: בינה מלאכותית, הרצאות אונליין, הרצאות לנשים

מרצה בנושאים: הרצאות אונליין, הרצאות חנוכה ומנהגי חנוכה, הרצאות להורים

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, הגיל השלישי, הרצאות להורים

מרצה בנושאים: בריאות, הרצאות אונליין, השראה

מרצה בנושאים: בינה מלאכותית, השראה, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: השראה, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: הרצאות אונליין, השראה, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, בינה מלאכותית, הרצאות אונליין

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, חדשנות ועתידנות, כלכלה, עסקים ומנהיגות

מרצה בנושאים: בינה מלאכותית, השראה, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: השראה, חדשנות ועתידנות, כלכלה, עסקים ומנהיגות

מרצה בנושאים: בריאות, ספורט ותזונה, השראה, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: חדשנות ועתידנות, כלכלה, עסקים ומנהיגות, מרצים לחוגי בית

מרצה בנושאים: אקטואליה ותקשורת, חדשנות ועתידנות

מרצה בנושאים: בינה מלאכותית, הרצאות אונליין, חדשנות ועתידנות
לידיעתך, אתר זה עושה שימוש בקבצי Cookies לצורכי תפעול, ניתוח ושיווק. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.